באילו תנאים ומתי בדיוק ניתן להגיש בקשה לפשיטת רגל כנגד חייב שעשה מעשה פשיטת רגל..
מעשה פשיטת רגל לפי סעיף 5 לפקודת פשיטת הרגל - אימתי?


עורכי דין מנוסים בכל הארץ לשירותך

חייגו לשיחה אישית: 072-334-1001מחיקת חובות, חדלות פירעון והסדרי נושים
ייעוץ משפטי בדרך למחיקת החובות: עורך דין מומחה
סיוע משפטי אישי למחיקת חובות כספיים:
שם מלא
מספר טלפון
לחצו לשליחה
דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (1) דירוגים | דירוג ממוצע (5)
5 stars - based on 1 reviews

מעשה פשיטת רגל - אימתי ומדוע?

Hebrew

מעשה פשיטת רגל הנו מעשה שהחייב ביצע בהתאם לסעיף 5 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980.

קיומו של מעשה פשיטת הרגל מהווה את אחד מהתנאים להגשת בקשה לפשיטת רגל כנגד החייב מטעם הנושים, כאמור בסעיף 7 לפקודה, וכן מהווה תנאי להגשת בקשה לקבלת צו כינוס כנגד החייב, כאמור בסעיף 6 לפקודה.  

הליכי פשיטת הרגל בארץ יכולים להיפתח ביוזמת החייב או הנושים, וזאת באמצעות הגשת בקשה לפשיטת רגל מטעם מי מהם. כאשר הבקשה לפשיטת רגל מוגשת מטעם הנושים, עליה לעמוד במספר תנאים מצטברים, אשר מפורטים בסעיף 7 לפקודה.

תנאים אלו כוללים קיומו של סכום חוב מינימלי וקצוב, אשר נכון לאוגוסט 2016 עומד על סך של 87,400 ₪, מגורים של החייב בישראל, והסתמכות על מעשה פשיטת רגל שהחייב ביצע במהלך 3 החודשים שלפני הגשת הבקשה.

סעיף 5 לפקודת פשיטת הרגל מגדיר 6 מעשים שונים אשר כל אחד מהם יכול להיחשב כמעשה פשיטת רגל.

6 התנאים למעשה פשיטת רגל

(1) הברחת נכסים - במידה והחייב נתן נכס מנכסיו בהעברת מרמה או מתנת מרמה, וכן במידה והחייב העביר או שיעבד נכס מנכסיו, באופן שאם הוא היה נמצא בהליכי פשיטת רגל באותה עת, ההעברה או השיעבוד היו בטלים מטעמי העדפת מרמה.  

(2) התחמקות מנושים - יציאת החייב מהארץ או הישארותו בחו"ל ואי חזרתו לארץ משם, עזיבת החייב בית מגוריו או מקום עבודתו, התבודדות החייב על מנת שנושיו לא יוכלו ליצור עמו קשר, וכל אלה במטרה להתחמק מהנושים.  

(3) עיקול - נכס של החייב עוקל ונמכר בהליכי הוצאה לפועל על פי צו בית משפט.   

(4) הגשת בקשה לפשיטת רגל מטעם החייב או הצהרת החייב לבית המשפט לפיה אינו יכול לשלם חובותיו.

(5) הודעת החייב לנושיו כי הוא מפסיק או עומד להפסיק לשלם חובותיו, לצמיתות או לזמן מסוים.

(6) החייב לא מילא את הדרישות שבהתראת פשיטת רגל תוך 7 ימים לאחר שהיא נמסרה לו בארץ, או במועד שנקבע לשם כך בצו בית משפט שהתיר את ההמצאה בחו"ל. בנוסף, החייב לא שיכנע את בית המשפט שיש לו תביעה שכנגד או קיזוז או דרישה שכנגד שאינם פחותים מסך החוב הפסוק נגדו ושלא היה בידו להעלותם בתובענה שניתן בה פסק הדין.

בהתאם לסעיפים 3 ו-4 לפקודת פשיטת הרגל, כאשר נושה משיג פסק דין כספי חלוט כנגד החייב והוצאתו לפועל של אותו פסק דין לא עוכבה כדין, רשאי הנושה לבקש מבית המשפט להמציא לחייב התראת פשיטת רגל.

במסגרת האמור ידרש החייב לשלם את החוב הפסוק בהתאם לפסק הדין חלוט, להבטיחו, או להתפשר עליו להנחת דעת הנושה או להנחת דעת בית המשפט.

במידה והחייב לא ימלא אחר הדרישות הללו, ובמידה והחייב לא שיכנע את בית המשפט שיש לו טענה כספית נגדית כנגד החייב בסכום שאינו נופל מסכום החוב הפסוק נגדו, ושהוא לא יכול היה להעלות טענה זו במסגרת ההליך שבו ניתן פסק הדין נגדו, יהווה הדבר מעשה פשיטת רגל.

סעיף 6 לפקודת פשיטת הרגל קובע כי בית המשפט רשאי להוציא צו כינוס כנגד החייב, במידה והחייב עשה מעשה פשיטת רגל ובהסתמך על בקשת פשיטת רגל שהגיש הנושה או החייב.

במסגרת הליך פש"ר 398/99 י. א. ת. א התייעלות בע"מ נ' ירון ייני אשר התנהל בפני בית המשפט המחוזי בתל-אביב, נדונה בקשה לפשיטת רגל ולמתן צו כינוס של נושה כנגד החייב בהתאם לסעיף 6 לפקודה.

הנושה טען כי החייב ביצע 3 מעשים שונים של פשיטת רגל, בהתאם לסעיף 5 לפקודה. ראשית, החייב העביר לאביו, ללא תמורה, 17% ממניות שהיו לו בחברה ציבורית שהינה בשליטת משפחתו, כדי להתחמק מצו עיקול, וזאת למחרת היום בו נודע לו שהנושה מנהל כנגדו הליכים.

שנית, החייב מכר לצד שלישי נכס השייך לאותה חברה במחיר נמוך משוויו. ושלישית, אשתו, שכביכול נרשמה כבעלים של דירה, מכרה את הדירה 3 ימים לאחר שנודע לחייב על מינוי מפרק זמני לחברה אחרת שקשורה בו.

לגבי העברת המניות לאביו, טען החייב כי לא היה כל פגם בהעברה זו, וכי היא נעשתה בתמורה כספית ושלא על מנת להתחמק מצו עיקול. אולם ובהסתמך על הראיות שהוצגו בתיק בית המשפט הגיע למסקנה כי החייב אינו דובר אמת ודחה את טענתו.

נפסק כי מן הראיות התברר שהחייב העביר לאביו את המניות ללא הסכם כתוב, לא ניתן לדעת מה המועד בו נעשתה העסקה.

החייב נמנע מלהביא את אביו לעדות בבית המשפט, החייב הציג מספר גרסאות משתנות לגבי התמורה עבור המניות, אין כל ראיה לגבי השימוש שעשה החייב בכספים שקיבל כביכול בתמורה להעברת המניות, אין כל הסבר מדוע זמן קצר אחרי שהועברו המניות לאב, הן נמכרו הלאה לצדדים שלישיים, ואין גם כל הסבר מדוע היה צורך בהעברה לאב לפני המכירה לצדדים השלישיים.

בהתאם לכך הגיע בית המשפט למסקנה כי העברת המניות ללא תמורה מהחייב לאביו הייתה בגדר נתינת נכס כמתנת מרמה, כאמור בסעיף 5 לפקודת פשיטת הרגל. כתוצאה מכך, התייתר גם הצורך כדי לדון בשני מעשי פשיטת הרגל הנטענים הנוספים, מאחר ודי בביצוע מעשה פשיטת רגל אחד לשם הוצאת צו לכינוס נכסי החייב.

שאלות לגבי מעשה פשיטת רגל? חייג/י: 072-334-1001


תגיות בעמוד:  נושים ובעלי חוב
תאריך: 21/09/2016 10:56
 
close